מה זו ריבית דריבית? מדריך בשפה פשוטה עם מספרים אמיתיים
איתי יחזקאל · · 7 דק׳ קריאה
איך עובדת ריבית דריבית, למה הצמיחה מאיצה לאורך עשורים, ולמה מגיעים ₪500 בחודש אחרי 10, 20, 30 ו־40 שנה בתשואה של 7%.
ריבית דריבית היא ריבית על הריבית. כשההשקעה שלכם מרוויחה, הרווח מתווסף ליתרה — ומאותו רגע גם הוא מתחיל להרוויח. שנה בודדת לא נראית דרמטית; האפקט מתגלה כשנותנים ללולאה הזו לרוץ עשרות שנים.
ריבית פשוטה מול ריבית דריבית
בריבית פשוטה מרוויחים רק על הסכום המקורי. ₪10,000 בריבית פשוטה של 7% מניבים ₪700 בכל שנה, תמיד. אחרי 30 שנה יהיו לכם ₪10,000 + 30 × ₪700 = ₪31,000.
בריבית דריבית התשואה בכל שנה מחושבת על כל היתרה — כולל רווחי העבר. אותם ₪10,000 ב־7%, בצבירה חודשית, מגיעים לכ־₪81,165 אחרי 30 שנה. אותו כסף, אותה תשואה, ופי 2.5 ויותר בתוצאה. ההבדל היחיד: הרווחים נשארו מושקעים והמשיכו לעבוד.
הנוסחה, חלק אחר חלק
עבור יתרה התחלתית עם הפקדות חודשיות קבועות, הערך העתידי הוא:
A = P₀(1 + r/n)ⁿᵗ + PMT × [((1 + r/n)ⁿᵗ − 1) / (r/n)]
- P₀ — הסכום שאיתו מתחילים (קרן התחלתית).
- PMT — ההפקדה בכל תקופה (כאן, בכל חודש).
- r — התשואה השנתית הנומינלית כשבר עשרוני (7% ← 0.07).
- n — מספר תקופות הצבירה בשנה (12 בצבירה חודשית).
- t — מספר השנים.
החלק הראשון הוא הסכום החד־פעמי שצומח בעצמו. החלק השני הוא “קצבה” — רצף הפקדות שוות, שכל אחת מהן צוברת ריבית לזמן קצר מעט יותר מזו שלפניה. ההפקדה בחודש האחרון כמעט לא צומחת; ההפקדה מהחודש הראשון צוברת לאורך כל התקופה.
למה עקומת הצמיחה מתכופפת כלפי מעלה
כך נראית השקעה של ₪500 בחודש בתשואה שנתית של 7%, מאפס:
| שנים | הפקדתם | יתרה בסיום | מתוכה רווח |
|---|---|---|---|
| 10 | ₪60,000 | ₪86,542 | ₪26,542 (31%) |
| 20 | ₪120,000 | ₪260,463 | ₪140,463 (54%) |
| 30 | ₪180,000 | ₪609,985 | ₪429,985 (70%) |
| 40 | ₪240,000 | ₪1,312,407 | ₪1,072,407 (82%) |
ההפקדות גדלות בקו ישר: ₪60,000 בכל עשור. היתרה לא. המעבר משנה 30 לשנה 40 מוסיף כ־₪700,000 — יותר מכל היתרה בשנה 30 — למרות שהפקדתם רק עוד ₪60,000. בשנים הראשונות ההפקדות עושות את רוב העבודה; בשנים המאוחרות הרווחים על היתרה שנצברה לוקחים פיקוד.
מה ריבית דריבית לא מבטיחה
הנוסחה מניחה תשואה קבועה בכל חודש. השקעות אמיתיות לא מתנהגות כך. שוק המניות יכול לרדת 30% ויותר בשנה רעה ולהתאושש במשך כמה שנים; ריביות על אג״ח ופיקדונות משתנות. 7% קבועים הם הנחת עבודה לתכנון, לא תחזית.
שני כוחות נוספים פועלים בשקט נגד הצבירה, וכדאי למדל את שניהם לפני שסומכים על תחזית:
- אינפלציה מקטינה את מה שיתרה עתידית יכולה לקנות. ראו תשואה נומינלית מול ריאלית.
- דמי ניהול גם הם צוברים ריבית דריבית — נגדכם. ראו איך דמי ניהול שוחקים צמיחה לטווח ארוך.
עיקרי הדברים
- ריבית דריבית פירושה שהרווחים שלכם מרוויחים בעצמם.
- הזמן הוא המנוף הגדול ביותר: העקומה שטוחה בהתחלה ותלולה בסוף.
- הפקדות קבועות חשובות בעיקר בעשור הראשון; אחר כך הצמיחה שולטת.
- התייחסו לכל תשואה קבועה כהנחה, ובדקו כמה תשואות — לא רק אחת.